יום שישי, 21 בספטמבר 2012

בפתחלנד, מימין: על המריר והמתוק של חיים חפר


בפתחלנד, מימין

בִּזְמַן עָבָר, בְּמָקוֹם אַחֵר, ● בַּמַּכֹּלֶת, הַרְחֵק מֵעֵינוֹ שֶׁל הַמּוֹכֵר, ● בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּצָּהֳרַיִם, אֲנִי עֲדַיִן זוֹכֵר, ● עִם מַעֲרִיב בַּסַּל, הָיִיתִי מֵצִיץ בַּמִּתְחָרֶה הַוּוּלְגָרִי, ● הַמֵּדִיף רֵיחַ שֶׁל דְּפוּס וְרֵיחַ שֶׁל אַרַק וְרֵיחַ סִיגָרִי: ● בַּגִּיל שֶׁמְּצִיצִים בּוֹ בָּעִתּוֹן רַק כְּדֵי לָדַעַת כַּמָּה-כַּמָּה, ● הָיִיתִי מֵצִיץ בִּידִיעוֹת לִרְאוֹת אֶת הַמָּקָאמָה. ●●● לִרְאוֹת בַּחֲטָף, עַל תֶּקֶן הוֹדָה וְעָזַב, ● מָה עוֹלֵל הַפַּעַם חֵפֶר בַּחֲרוּזָיו, ● אֵיזֶה עֹקֶץ וּדְבָשׁ וְחָלָב וְכָל מָה שֶׁזָּב, ● וּמָה בְּפִיו, אֱמֶת אוֹ צִ'יזְבָּט אוֹ כָּזָב, ● בְּקִצּוּר, מָהֶם אִמְרֵי הַשֶּׁפֶר ● שֶׁמַּרְעִיף וּמְחָרֵף לָנוּ חַיִּים חֵפֶר. ● לְמִי הוּא עָשָׂה בֵּית סֵפֶר, ● וְאֶת מִי שָׂם לְעָפָר וָאֵפֶר, ● עַל מִי זָרַק גִּיר וּלְמִי עָשָׂה גֵּרוּז ● בַּזָּ'אנֶר הַזֶּה, הַמָּקָאמָה, הֶחָרוּז אַךְ הַפָּרוּז; ● לְבָרֵר אֶת מִי חִסַּלְתָּ, יָא חַיִּים, וּלְמִי רָפָאתָ ● בַּטּוּר הֲכִי יְמָנִי בִּכְפוּלַת הַפַתַ"ח. ●●● וְאֵין לָדַעַת אִם הִבְחַנְתִּי אָז, בִּהְיוֹתִי בֻּבּוֹן, ● בְּמָה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי דִּין הַדְּיוֹ וְחַשְׁרַת הַחֶשְׁבּוֹן, ● בַּדַּחַף הַגָּדוֹל שֶׁל חֵפֶר, הָאֵבֶל וְהָעֶלְבּוֹן, ● ְתִרְכֹּבֶת הַתֶּסֶס הַזֹּאת שֶׁהִרְכִּיבָה ● אֶת הַהַשְׁמָצָה הַטּוֹבָה שֶׁהוּא הָיָה בָּקִיא בָהּ: ● שְׁלוֹשָׁה עֲשׂוֹרִים שֶׁל תִּסְכּוּל עַל פֵּרוּק הַפַּלְמָ"ח ● וְעוֹד שְׁלוֹשָׁה עֲשׂוֹרִים עַל נְפִילַת הַמַּעֲרָךְ. ●●● מָתַי הֵבַנְתִּי שֶׁיּוֹתֵר מִשֶּׁזּוֹ שִׂנְאָתוֹ ● זוֹ קִינָתוֹ וְרִנָּתוֹ וְצִנָּתוֹ וְטִינָתוֹ ● שֶׁל אִישׁ, שֶׁל מַחֲנֶה, שֶׁחָשַׁב שֶׁהוּא זֶה מְדִינָתוֹ, ● שֶׁחָלַם וְלָחַם וְהָיָה הַמֶּלַח וְהַלֶּחֶם וְהַכַּת הַמּוֹלֶכֶת, ● וּפִתְאוֹם אֲחֵרִים עוֹשִׂים אֶת שֶׁלּוֹ, ● כִּי הוּא לֹא, ● וְהוּא יָכוֹל כְּבָר לָלֶכֶת? ●●● – אוּלַי בְּאַחַת מֵאוֹתָן פְּעָמִים, נְדִירוֹת כִּסְקוּפּ בִּלְעָדִי, ● כְּשֶׁהַצַּנְחָנִים בָּכוּ, לְמָשָׁל, אוֹ כְּשֶׁהָאֶתְיוֹפִּים נָחֲתוּ, וּלְפֶתַע, דִּידִי עֵדִי, ● קָפַץ לוֹ הַשֵּׁד הַלְּאֻמִּי, לְחֵפֶר, וַאֲפִלּוּ הַשֵּׁד הַיְּהוּדִי. ●●● כֵּן, עַל אַף שֶׁהֻשְׁבַּע וְהֻחְבָּא וְקֻלַּל בְּאִינַעְל אַבּוּכּ ● הוּא קָפַץ לוֹ, מִפַּעַם לְפַעַם, הַשֵּׁד, הִשְׁתַּחְרֵר מֵהַבַּקְבּוּק, ● וְשָׁתָה לְחַיֵּי הָעָם הַזֶּה, וְנָתַן לוֹ חִבּוּק. ● וְזֶה הָיָה חֵפֶר הָאֲמִתִּי, חֵפֶר שֶׁל הַשֵּׁד, לֹא שֶׁל הַדִּבּוּק. ●●● וְהָעָם הַזֶּה שֶׁנָּשַׁךְ אֶת תָּשָׁ"ח, הָעָם שֶׁהִצִּיב לָהּ תְּנָאִים, ● הָעָם שֶׁסָּגַר אֶת עִתּוֹנָיו וְזָרַק אֶת הָעִתּוֹנָאִים, ● הָעָם שֶׁסָּגַד לְזַמָּרָיו וְהֵמִית אֶת הַפִּזְמוֹנָאִים, ● הָעָם שֶׁהָיָה לְחֵפֶר לְזָר, שֶׁהָיָה לוֹ לְזָרָא, ● נוֹתֵן לוֹ עַכְשָׁו חִבּוּק מְהֻסָּס בַּחֲזָרָה. ●●●

צור ארליך
מופיע היום במקור ראשון, בעמוד האחורי של מעטפת החדשות (חלק ב). 

אין תגובות: