מול ביבר משטמות: קריאה יומית בשיר 'הנאום' לנתן אלתרמן

במסגרת מבצע הפייסבוק 'כפית אלתרמן ביום' קראנו במשך כשבועיים באוגוסט 2018, אב-אלול תשע"ח, את השיר 'הנאום' מתוך ספרו של נתן אלתרמן 'כוכבים בחוץ'. לפניכם הכפיות היומיות, הכוללות את השיר כולו על פי סדרו: בכל כפית קטע קצרצר מהשיר, עיון שלי בו. אחרי כל כפית, בגופן אחר, מבחר מהתגובות הפרשניות של הגולשים.

חיַית רבבה: עיון מפורט ב'הדלֵקה' לנתן אלתרמן

במסגרת מבצע הפייסבוק 'כפית אלתרמן ביום' קראנו רוב ימות חודש אב תשע"ח את השיר 'הדלקה' מתוך 'כוכבים בחוץ'. לפניכם, ברצף, הכפיות היומיות: קטעי השיר עם ביאורים שלי, בתוספת (בגופן שונה) מבחר מתוך הדיונים שהם עוררו.

 

הדלֵקה

אוֹר! אֶת עֲנַק הָאוֹר

מִי בָּעֵינַיִם יַקִּיף?

צוֹחֲקוֹת,

יְחֵפוֹת,

בְּחַגֵּי הַקִּיטוֹר,

יָצְאוּ הַדְּלֵקוֹת לַקָּטִיף!

כך היא נפקחת לאורך: קריאה יומית בשיר 'מזכרת לדרכים' לנתן אלתרמן

בתמוז תשע"ח, יוני (ותחילת יולי) 2018, קראנו במסגרת מדור הפייסבוק שלי 'כפית אלתרמן ביום' את השיר 'מזכרת לדרכים', מתוך פרק א' בספר 'כוכבים בחוץ'. לפניכם הכפיות היומיות, ולצדן מבחר מן התגובות הפרשניות של הקוראים.

*

שַׁלְּחוּ אֶת שִׁירֵיכֶם כְּאַיָּלָה וָעֹפֶר,

אנו נקראים לשלֵח את השירים, כלומר, לשגר, לשחרר, להוציא לדרך. לתת להם לרוץ חופשי, כאיילה ועופר.

כך נפתח השיר שנקרא פה מהיום. "מזכרת לדרכים" הוא השמיני בספר כוכבים בחוץ. הוא חוזר בהרחבה לנושא העיקרי של שיר הפתיחה, "עוד חוזר הניגון", שצץ בשירים נוספים עד כה: הדרך. אך הוא השיר הראשון שכולו מוקדש לנושא הזה.

שבעה קנים ובאמצע שיממון: קריאה קשובה ב"יום פתאומי" לנתן אלתרמן

לאורך המחצית הראשונה של יוני - המחצית השנייה של סיוון - קראנו במסגרת מבצע "כפית אלתרמן ביום" את השיר "יום פתאומי" מאת נתן אלתרמן. לפניכם רצף הקריאות שלי ומבחר תגובות פרשניות של המשתתפים.

*

כבימי בראשית בחיק אבא: קריאה איטית ב"כיפה אדומה" לנתן אלתרמן

במסגרת מבצע הפייסבוק כפית אלתרמן ביום קראנו בימים י'-ט"ו בסיוון תשע"ח, 24 עד 29 במאי 2018, את השיר 'כיפה אדומה' מתוך 'כוכבים בחוץ' מאת נתן אלתרמן. לפניכם רצף הכפיות - קטע מהשיר וביאורו -  ומבחר תגובות פרשניות.

23 לילות בפונדק השירים: קריאה יומית ב"ערב בפונדק השירים הנושן וזמר לחיי הפונדקית" לנתן אלתרמן

במסגרת מבצע הפייסבוק 'כפית אלתרמן ביום' קראנו לאורך שלושה שבועות ויותר, מ-1 במאי עד 23 בו שנה זו, ט"ז באייר עד ט' בסיון תשע"ח, את השיר עֶרֶב בְּפֻנְדָּק הַשִּׁירִים הַנּוֹשָׁן וְזֶמֶר לְחַיֵּי הַפֻּנְדָּקִית, שהוא השיר הרביעי בספרו של נתן אלתרמן 'כוכבים בחוץ'. הנה לכם רצף הכפיות, ותגובות פרשניות נבחרות של החברים.

על חופרים, שבעים ול"ג בעומר: שירי חודש אדר-ניסן-אייר במגזין IVRIT

אדר תשע"ח
אויב הציבור

מִיהוּ הַטִּפּוּס הֲכִי מוּשְׁמָץ וּמְגֻנֶּה?

זֶה כַּמּוּבָן מִשְׁתַּנֶּה.

בִּימֵי הַבֵּינַיִם

וּפֹה וְשָׁם גַּם הַיּוֹם

הָיוּ עוֹקְרִים עֵינַיִם

וּמְעַנִּים עִנּוּי אָיוֹם

אֶת הַכּוֹפֵר.

בְּתַרְבּוּיוֹת מְנֻמָּסוֹת

רוֹצִים לִקְנֹס וּלְמַסּוֹת

אֶת הַנֶּהָג (כְּלוֹמַר שׁוֹפֵר)

אֲשֶׁר צוֹפֵר.

וִילָדִים בְּנַדְנֵדָה

וּמִגְלָשָׁה וְאַרְגַּז חוֹל

הֲכִי שׂוֹנְאִים – שֶׁלֹּא נֵדַע! –

מִי שֶׁמַּרְשִׁים לוֹ וְיָכוֹל,

כִּי הוּא לֹא פֵייר.

יֵשׁ אֶזְרָחִים מְהֻגָּנִים

שֶׁכְּבָר מִזְּמַן לֹא בַּגַּנִּים

וְהֵם שׂוֹנְאִים וּמְגַנִּים

אֶת מִי שֶׁאֶת הַחֹק

מֵפֵר.

אֲבָל אִם תִּשְׁאֲלוּ הַיּוֹם אֶת פִּי הַנֹּעַר

בָּרוּר לְגַמְרֵי מִי יִקְטֹף פֹּה אֶת הַתֹּאַר.

לֹא הַכּוֹפֵר, לֹא הַצּוֹפֵר,

לֹא הַלֹּא-פֵייר, לֹא הַמֵּפֵר,

אֶלָּא הַחוֹפֵר!

הַהוּא שֶׁמִּתְעַמֵּק

(אוּף, אֵיךְ הוּא מִתְעַלֵּק!)

וּמִתְעַנְיֵן וּמְדַבֵּר וְלֹא מַשְׁאִיר לָנוּ אַף עֵר – 

אָיוֹם! נוֹרָא! הוּא עֲמָלֵק:

אֵיךְ הוּא חוֹפֵר!

 ניסן תשע"ח

שבעים

לִפְעָמִים בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁאֵינֶנּוּ מַקְשִׁיבִים,

פִּתְאוֹם לְרֶגַע קָט עוֹצְרִים הַמַּחְשֵׁבִים

אֲשֶׁר בַּמִּשְׂרָדִים וּבְבָתֵּי הַתּוֹשָׁבִים,

עוֹצְרִים כִּי הֵם חוֹשְׁבִים עַל הַמִּסְפָּר שִׁבְעִים.

וְאָז – בְּדֶרֶךְ כְּלָל זֶה כְּבָר אַחֲרֵי חֲצוֹת –

קוֹפְצוֹת לָהֶם הַגִּ'יגוֹת וְנִדְלָק נִיצוֹץ

וְלִשְׁנִיָּה נִבְלָם הַזֶּרֶם שֶׁל הַדָּאטָה

וְצִ'יפּ שׁוֹאֵל עוֹד צִ'יפּ: תַּגִּיד לִי, הֲיָדַעְתָּ

שֶׁהַמִּסְפָּר שִׁבְעִים בָּאֲגָדָה וּבַמָּסֹרֶת

מַשְׁאִיר לַאֲחֵרִים רַק פֵּרוּרֵי נְסֹרֶת

מֵרוֹב שֶׁהוּא חָשׁוּב? הִנֵּה מִבְחָר רִאשׁוֹן:

יֵשׁ בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּדִיּוּק שִׁבְעִים לָשׁוֹן;

וְיֵשׁ שִׁבְעִים אֻמּוֹת, כְּלוֹמַר שִׁבְעִים עַמִּים,

וּבַסַּנְהֶדְרִין יָשְׁבוּ שִׁבְעִים הַחֲכָמִים;

יָשְׁבוּ בִּירוּשָׁלַיִם לָדוּן וְגַם לִלְמֹד,

בָּעִיר שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּדִיּוּק שִׁבְעִים שֵׁמוֹת.

לִלְמוֹד אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁלָּהּ שִׁבְעִים פָּנִים,

שֶׁתֻּרְגְּמָה לָרִאשׁוֹנָה לִשְׂפַת הַיְּוָנִים

בִּידֵי שִׁבְעִים מְלֻמָּדִים שֶׁשֵּׂכֶל לָהֶם רַב,

בִּימֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר בִּשְׁנַת 70 נֶחְרַב.

וּבְגימַטְרִיָּה שִׁבְעִים הוּא "סוֹד" וְ"יַיִן",

וְאִם רוֹצִים כּוֹתְבִים בִּמְקוֹם שִׁבְעִים רַק ע'.

כָּל זֹאת הַמַּחְשֵבִים חוֹשְׁבִים, וְאָז שָׁבִים

לַחִשּׁוּבִים לִקְרַאת יוֹם-עַצְמָאוּת שִׁבְעִים.

 

אייר תשע"ח

חג מסתורי

לַ"ג בָּעֹמֶר, חַג אוֹ לֹא –

אֵיךְ אֶפְשָׁר זֹאת לְגַלּוֹת

אִם קָשֶׁה עוֹד לְהַסְכִּים פֹּה

מָה בְּעֶצֶם חוֹגְגִים בּוֹ?

יֵשׁ אוֹמְרִים: אֶת הַגְּבוּרָה,

אֶת זִכְרוֹן הַמֶּרֶד.

יֵשׁ אוֹמְרִים: אֶת הַתּוֹרָה

שֶׁעוֹדָהּ נִשְׁמֶרֶת.

סוֹף אֶבְלָהּ שֶׁל הַסְּפִירָה,

קְבוּצָה שְׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת.

אַךְ כֻּלָּם סְבִיב מְדוּרָה

עִם בָּצָל אוֹ מַרְשְׁמֶלוֹ;

כָּל אֶחָד בְּרֹאשׁ מוּרָם

עִם הָרְשִׁימָה שֶׁלּוֹ.

מִי כּוֹכַב הַחַג? מַחְלֹקֶת

תֵּיאוֹ-סוֹצְיוֹ-פְּסִיכוֹלוֹגִית.

יֵשׁ דְּרָכִים שׁוֹנוֹת לִסְבֹּר

מִי בַּלַּ"ג הַזֶּה גִּבּוֹר.

בַּחֶבְרָה יֶשְׁנָהּ שִׁכְבָה

שֶׁאוֹמֶרֶת: בַּר כּוֹכְבָא;

יֵשׁ אוֹמְרִים, גַּם הֵם אַחַי,

שֶׁהַבַּר הוּא בַּר יוֹחַאי;

וּקְבוּצָה שְׁלִישִׁית הִכְכִּיבָה

דַּוְקָא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא.

כָּל מִגְזָר יִשְׂמַח-יָגֵל

בְּדַרְכּוֹ. זֶה מִין הֶרְגֵּל

מְפֻצָּל וּמְפֻלָּג – 

אַךְ הַכֹּל אוֹתוֹ הַלַּ"ג.