געגועי סופה: קריאה מתבוססת ב'סער על הסף' לנתן אלתרמן

בטבת-שבט תש"ף, ינואר-פברואר 2020, קראנו מדי יום, במסגרת מבצע פייסבוק 'כפית אלתרמן ביום', את שירו של נתן אלתרמן 'סער על הסף', מתוך ספרו 'כוכבים בחוץ'. מדי יום - קטע קטנטן ודיון בו. לפניכם רצף הכפיות היומיות, על השיר כולו, עם מבחר מהתגובות הפרשניות של הקוראים. ולסיום שיר סיכום לשיר ולפרק ב (וגם ל'מסה על הביקורת' בתרגומי שהופיעה לאחרונה) מאת רפאל ביטון.

פה חדש בתש"ף, נשיר על עץ נשיר, מלחמת הנרות בכיסוי הירח: עוד שלושה שירי חודש

לפניכם שלושת שירי החודש הראשונים לשנת תש"ף בטורי החודשי 'שורות קצרות' שבעיתון IVRIT מבית ג'רוזלם פוסט.
תשרי תש"ף:

תָּי"ו שִׁי"ן פֵּ"א

הַזְּמַן נָשַׁם.

הַזְּמַן נָשַׁף.

הַזְּמַן רָשַׁם:

עַכְשָׁו תָּשָ"ף.

עָשׂוֹר שָׁלֵם הוּא מְצַפֶּה

שֶׁכְּבָר תַּגִּיעַ תָּי"ו-שִׁי"ן-פֵּ"א.

עָשׂוֹר שָׁלֵם רַגְלָיו שָׁהוּ

בְּתָי"ו-שִׁין-עַיִ"ן-מַשֶּׁהוּ.

כַּמָּה חִכָּה! עָשׂוֹר שָׁלֵם

הָיָה בְּלִי פֶּה, הָיָה אִלֵּם.

וְרַק בָּעַיִ"ן הוּא רָאָה –

מַזָּל שֶׁעַיִן לֹא רָעָה.

הוּא לֹא מִהֵר. דַּוְקָא הֵאֵט.

הִמְתִּין עַד סוֹף שְׁנַת תָּי"ו-שִׁי"ן-עֵ"ט,

כָּתַב בָּעֵט שֶׁבַּקַּלְמָר –

וְאָז, כְּשֶׁבָּא הַפֶּה, אָמַר.

וְכָךְ אָמַר:

זֶה מְכֻשָּׁף!

הָעֵ"ט נִגְמַר –

עַכְשָׁו תָּשָ"ף.

נִגְמַר הָעֵט,

כּוֹחוֹ כְּבָר תַּשׁ,

וּבָאָה עֵת

לְפֶה חָדָשׁ!

*

חשוון תש"ף:

הָעֵץ הוֹלֵךְ לִישׁוֹן

נָשִׁיר בְּלִי תָּו

עִם בּוֹא הַסְּתָיו.

עַל מָה נָשִׁיר?

עַל עֵץ נָשִׁיר.

זֶהוּ אִילָן שֶׁמִּתְפַּצֵּל:

בַּקַּיִץ כְּשֶׁאֲנִי עָצֵל

הוּא מִתְאַמֵּץ לָתֵת לִי צֵל,

אֲבָל בַּחֹרֶף, כְּשֶׁאֲנִי

נִמְרָץ יוֹתֵר וְעֵרָנִי,

הוּא כְּבָר עָיֵף

וּמְקַבֵּל טֶבַע שֵׁנִי.

אוֹמֵר הוּא: "דַּי לְהִתְקַשֵּׁט.

לְכָל דָּבָר יֵשׁ זְמַן, יֵשׁ עֵת –

הִגִּיעַ זְמַן לְהִתְפַּשֵּׁט

לִקְרַאת מִקְלַחַת.

הַבֶּגֶד שֶׁאוֹתִי כִּסָּה

יִנְשׁוֹר מִמֶּנִּי לַכְּבִיסָה

כִּי הַשַּׁלֶּכֶת לַמִּטָּה אוֹתִי שׁוֹלַחַת".

וְעִם מִקְלַחַת הַמָּטָר

הָעֵץ עוֹלֶה עַל הַמִּטָּה –

כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי

קִבַּלְתִּי צֵל שֶׁל עֲנָנִים.

*

כסלו תש"ף:

מִלְחֶמֶת הָאוֹר

חֲנֻכָּה בְּכִסְלֵו הוּא מַסָּע אֶל סוֹף חוֹדֶשׁ.

כָּל לַיְלָה נוֹסֶפֶת בּוֹ עוֹד טִפַּת חוֹשֶׁךְ.

אֲבָל כַּאֲשֶׁר הַלֵּילוֹת מְכַבִּים

אֶת הַיָּרֵחַ – בָּאִים מַכַּבִּים.

כָּל עֶרֶב נוֹסָף עוֹד אֶחָד כְּתִגְבּוֹרֶת,

כָּל עֶרֶב עוֹד נֵר. כְּאִלּוּ עוֹד בּוֹרֶג

גֻּיַּס מִדַּי עֶרֶב חָרְפִּי לַשּׁוּרָה

לְחַזֵּק אֶת הַתְּאוּרָה.

וְכָכָה גָּדֵל וְגָדֵל הַצֶּוֶת.

כָּל נֵר מִצְטָרֵף. עַל רֹאשׁוֹ שַׁלְהֶבֶת.

כָּל נֵר הוּא לוֹחֵם, וְאוּלַי כָּל נֵר

(כְּמוֹ בְּשִׁיר אַחֵר) הוּא פָּשׁוּט שִׁרְיוֹנֵר.

עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל כָּל נֵר – אֵשׁ מֶרֶד.

וּמַנְהִיג הַנֵּרוֹת – הַשַּׁמָּשׁ.

הַשַּׁמָּשׁ הוּא אַחְרַאי מִשְׁמֶרֶת.

הַשַּׁמָּשׁ, בְּקִצּוּר, אַחְמָ"שׁ.

עוֹמְדִים הַנֵּרוֹת עַל מִשְׁמַר הַחַלּוֹן.

פְּנֵיהֶם אֶל הָרְחוֹב, וְהָעוֹרֶף סָלוֹן.

מִשְׁמֶרֶת מִשְׁמֶרֶת וְשַׁמָּשָׁהּ,

וּמָגֵן לָהּ גָּדוֹל – הַשִּׁמְשָׁה.

נִגְמָר כָּךְ כִּסְלֵו וּמַגִּיעַ טֵבֵת,

יוֹם א' בַּחֹדֶשׁ מֵבִיא גַּם אֶת ב' –

וְהִנֵּה יָרֵחַ! צַר וּמְחֻדָּד. 

נִצַּחְנוּ, קוֹרְאִים הַנֵּרוֹת, הֵידָד!