כיס-לב, כמו חיות, התחדשות, אדרת של אדר: עוד ארבעה שירי חודש

ארבעה שירי חודש חדשים – שירי כסלו, טבת, שבט ואדר תשע"ז, שפרסמתי במדורי 'שורות קצרות' בירחון לומדי העברית IVRIT מבית ג'רוזלם פוסט.

כִּיס-לֵב

בְּחוֹדֶשׁ כִּסְלֵו פּוֹרֵחַ נַרְקִיס.

בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַחוֹדֶשׁ יֵשׁ לֵב וְגַם כִּיס.

בַּכִּיס שָׂם אָדָם מַטְבְּעוֹת שֶׁל זָהָב,

בַּלֵּב הוּא אוֹהֵב וְאָהַב וְיֹאהַב.

הַלֵּב וְהַכִּיס, הַכִּיס וְהַלֵּב – 

אַהֲבָה וְזָהָב, אַךְ זֶה גַּם מִתְחַלֵּף:

יֵשׁ מִי שֶׁלִּבּוֹ הַנָּדִיב לֵב זָהָב

וּמִי שֶׁבַּכֶּסֶף בַּכִּיס מְאוֹהָב.

הַכִּיס וְהַלֵּב מְבִינִים זֶה אֶת זֶה:

אִם פָּתוּחַ הַלֵּב הַשּׁוֹכֵן בֶּחָזֶה,

אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וְזֶה דֵּי בָּטוּחַ,

שֶׁגַּם, בִּשְׁעַת צוֹרֶךְ, הַכִּיס פָּתוּחַ.

הַלֵּב הוּא רָחָב וְהַכִּיס הִנּוֹ צַר,

וְלָכֵן אִם אָדָם מְחַפֵּשׂ אוֹצָר

בַּכִּיס לִפְעָמִים הוּא אֵינֶנּוּ מוֹצֵא

אַךְ בַּלֵּב – בְּהֶחְלֵט, אִם הוּא רַק רוֹצֶה.

וְיֵשׁ כִּיס אַחֵר, בְּלִי אַרְנָק, שֶׁנִּמְצָא

מַמָּשׁ מוּל הַלֵּב, בִּשְׂמֹאל הַחֻלְצָה.

עַד לֹא מִזְּמַן כֻּלָּם שָׂמוּ בּוֹ עֵט:

מוֹרֶה וְתַלְמִיד, פּוֹעֵל וּפוֹאֵט.

אִם הַלֵּב הִתְרַגֵּשׁ וּפָעַם בְּכוֹחַ,

אִם הָלַם בּוֹ כְּאֵב אוֹ עָלָה בּוֹ נִיחוֹחַ,

הָיָה הָאָדָם אֶת הָעֵט שׁוֹלֵף

מִכִּיס לְבָבוֹ וְכוֹתֵב אֶת הַלֵּב.

מחשוון עד שבט: עוד ארבעה שירי חודש מעיתון IVRIT

ארבעה שירי-חודש נוספים סוגרים את השנה השלישית של הטור שלי, "שורות קצרות", בעיתון לומדי-העברית "IVRIT" מבית ג'רוזלם פוסט. 

חשוון תשע"ו:

בִּטּוּיִים לְכָל מִסְפָּר

אָדָם רָגִיל, אַחַד הָעָם,

הָלַךְ לוֹ יוֹם אֶחָד לַיָּם,

וְאַף אֶחָד לֹא בָּא אִתּוֹ,

רַק הָאַחַת שֶׁלּוֹ, אִשְׁתּוֹ –

וּפֶה אֶחָד, גַּם הִיא גַּם הוּא,

סִכְּמוּ שֶׁתֵּכֶף יִגְמְעוּ

מִיַּיִן טוֹב אֲשֶׁר נִסְחַט

מֵעֲנָבִים אֶחָד-אֶחָד.

וְאָז לְסֶרֶט לֹא שָׂרוּט

הָלְכוּ חַת-שְׁתַּיִם: בִּמְהִירוּת.

זֶה זוּג מֻצְלָח. טוֹבִים הַשְּׁנַיִם.

דּוֹמִים כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת שֶׁל מַיִם.

אַךְ בְּמַבָּט שֵׁנִי נַזְכִּיר

שֶׁהָעִנְיָן הוּא דּוּ-עֶרְכִּי

וּשְׁנֵי צְדָדִים יֵשׁ לַמַּטְבֵּעַ,

גַּם לְגַבָּיו גַּם לְגַבֶּיהָ,

וְאִי אֶפְשָׁר, גַּם לֹא בַּסְּתָיו,

לִתְפֹּס מַקֵּל בִּשְׁנֵי קְצוֹתָיו –

וּבְנֵי הַזּוּג רָבִים שָׁעוֹת:

"שְׁנֵי יְהוּדִים שָׁלוֹשׁ דֵּעוֹת".

אֲבָל הַחוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ

לֹא יִנָּתֵק, הוּא לֹא חַלָּשׁ.

הָיָה פֹּה רִיב, דִּמְעוֹת שָׁלִישׁ,

אֲבָל נֻכָּה מִמֶּנּוּ שְׁלִישׁ

וּכְשֶׁצִּלְצוּל שְׁלִישִׁי נִשְׁלַם

הֵם כְּבָר הָיוּ בְּתוֹךְ אוּלַם

הָאוֹפֶּרָה בִּגְרוּשׁ אוֹ לִירָה:

לָהּ שְׁלִישׁ גַּן עֵדֶן, לוֹ שְׁלִישׁ בִּירָה.

לְמָחֳרָת... שֶׁלֹּא נֵדַע:

שָׁלוֹשׁ אַרְבַּע לַעֲבוֹדָה!

לַעֲבוֹדָה חָזְרוּ עַל אַרְבַּע

(רָצוּ לַחְזוֹר, רָצוּ מְאוֹד)

וְנִשְׁאֲרוּ עַד מְאֻחָר בָּהּ

(עָזְבוּ רַק אַרְבַּע אִמָּהוֹת).

וּכְשֶׁהַסּוֹף הַמְּאֻשָּׁר בָּא,

בְּגִ'יפּ חָדָשׁ אַרְבַּע עַל אַרְבַּע

יָשְׁבוּ בְּיַחַד שׁוּב הַשְּׁנַיִם

וְשׂוֹחֲחוּ בְּאַרְבַּע עֵינַיִם

וְהִתְאַמְּצוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ

בְּנִיב עִם הַמִּסְפָּר חָמֵשׁ.

כסלו תשע"ו:

תּוֹר